רשלנות שיפוטית

סעיף 2 לפקודת הנזיקין, סעיף ההגדרות :

"נזק" – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה";

"נזק ממון" – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;

"נכס" -  מקרקעין או מיטלטלין;

על ההגדרות האלו כתב כבוד השופט ברק, כדלקמן:

"הגדרה זו רחבה היא, הן לעניין הפגיעות הנזכרות ברישא, והן לעניין אלה הנזכרות בסיפא. היא כוללת את כל סוגי הנזק, בין פיזי ובין שאינו פיזי, בין ממוני ובין שאינו ממוני. ביסוד ההגדרה עומדת המציאות המוחשית. היא משתרעת הן על נזק פיסי והן על נזק כספי; הן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות שיש להן ביטוי פיזי, והן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות שאין להן ביטוי פיזי...איני רואה כל יסוד רציונלי להבחין בין נזק-לא-רכושי, הכרוך בנזק רכושי, לבין נזק-לא-רכושי, העומד בפני עצמו. מדוע אקבל פיצוי על פחד שפחדתי אם הדבר הביא לכאב בבטני ולא אקבל פיצוי על פחד שפחדתי אם בטני לא כאבה? אכן, עוולת הרשלנות צריכה להגן באופן שווה הן על האינטרסים של הניזוק בגופו ובכספו והן על האינטרס של הניזוק בנפשו, בנוחותו ובאושרו...כבודו של אדם, שמו הטוב, נוחותו ושלמות נפשו חשובים לחיי חברה תקינים, וצריכים לקבל הגנה ראויה, כמו כל אינטרס רכושי. כוסו וכיסו של אדם אינם חשובים יותר מכעסו."

חישוב הנזק הטעון הוכחה דורש לעתים להסתייע בחוות דעת של מומחים, כגון רופא, מהנדס, שמאי, רואה חשבון, אקטואר וכיו"ב, בדומה לכל הסכם ממון

עקרונות מנחים להערכת הנזק

• דיני הפיצויים מבוססים על העיקרון היסודי של הערכת הפיצויים הנדרשים לשיקומו של הניזוק למצבו הקודם, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות בתשלום כסף.
• עניין קביעת סכום הפיצויים איננה להעניש את המזיק, והיא לא באה לתת ביטוי לרגשי ההזדהות וההבנה לניזוק. הפיצוי איננו נקבע לפי יכולתו של המזיק, או לפי "מיסכנותו" של הניזוק, או אם המדינה תשלם בסופו של דבר את הפיצוי ולא השופט עצמו. הפיצוי נקבע אך ורק על פי הנזק.
• דיני הנזיקין אינם קובעים "תעריפים", לחישוב הנזק, ואין הם תוחמים אותם. הסכומים נקבעים על פי העיקרון של החזרת המצב לקדמותו.

כאב וסבל

• ניתן לפסוק סכום פיצויים כללי, גם ללא הוכחת הנזק במקרים כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, צער, בושה, אובדן הנאות חיים, או קיצור תוחלת החיים. קביעת הפיצוי עבור נזק כזה היא קשה.
• כאב וסבל הוא ראש נזק הכולל בחובו פיצויים על הייסורים הגופניים והנפשיים ועל אי הנוחות שנגרמו בעבר ויגרמו בעתיד לניזוק בעקבות מעשה הנזיקין. ניזוק מקבל פיצוי על כאב וסבל רק אם אמנם כאב וסבל בפועל או שיש חשש כי יכאב או יסבול בפועל בעתיד.
• פיצוי בגין אבדן הנאות החיים- זהו תת סעיף בתוך המרכיב הכולל של כאב וסבל. מתן פיצוי המהווה תחליף להנאות החיים שאבדו מהווה גישה פונקציונאלית. לפי גישה פונקציונאלית זו, זכאי הניזוק לפיצוי בגין אבדן הנאות החיים, מקום שניתן לרכוש בכספי הפיצויים הנאות חילופיות.
• נזק נפשי היא אותה תגובה מנטלית אשר נגרמת לניזוק בדרך כלל בעקבות אירוע טראומטי אשר יש והוא חד פעמי ופתאומי ויש שהוא נמשך והולך. מקורו של אותו נזק נפשי הוא במצוקה נפשית המתבטאת באופנים שונים: החל מאי נוחות גרידא, סיוטי לילה וכד', וכלה במחלות נפש ממש המשפיעות על תפקוד הניזוק בחיי היומיום ולעתים אף שוללות באופן מוחלט את תפקודו. נזק נפשי הוא בר תביעה במשפט הישראלי. הנושא מורכב וכרוך בהוכחות של ממש הן לגבי הקשר הסיבתי בין הרשלנות לפגיעה הנפשית, והן לגבי הוכחת הפגיעה הנפשית עצמה והיקפה/

• פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים – תוחלת החיים היא מרכיב חשוב בקביעת גובה הפיצויים לניזוק שתוחלת חייו קוצרה. יתכן ותוחלת חייו של הניזוק תואמת את הסטטיסטיקה המקובלת, יתכן והניזוק ילך לעולמו קודם זמנו. אך יתכן גם שיאריך ימים, ואם אכן יאריך ימים, הוא עלול להישאר באחרית ימיו, עירום וחסר כל וזאת במידה והפיצויים שבית המשפט יפסוק לו בגין קיצור תוחלת חייו לא התבססו על חישובים נכונים. בהערכת הפיצוי יש להתחשב במבחנים סובייקטיביים מובהקים של חיים שיש בהם יתרון לאושר. אין אחידות בין השופטים באשר לגובה הפיצוי. חלק מהשופטים קובע פיצוי גלובלי, בלא להתייחס לנסיבות המקרה, ואילו שופטים אחרים גורסים שעל אף שמדובר במבחן אובייקטיבי, הרי שככל שמדובר בסכום הפיצוי, זה צריך להיות פונקציה של גילו של הניזוק- צעיר או מבוגר, סוג חייו- בריאים, טובים או אומללים, שהרי משיקולים אלה נגזר גם ערכו של "הנכס" (החיים) לפיכך, במקרה האחרון מחילים על המבחן האובייקטיבי את הנסיבות הסובייקטיביות של הניזוק. ( הקורא ראש פרק זה ייתן את דעתו לפסקי דין רשלניים שגרמו ברשלנותם לקיצור תוחלת החיים. עו"ד גנור מטפל בחולה החולה במחלת הטרשת, מצבה החמור נתמך בראיות פרופסור מומחה בתחום, ובו הוא מציין כי "הימשכות הדיונים גורמת לנזק ממשי ולהחמרת המחלה" – ואם כך, גם לקיצור תוחלת החיים. לקוחה זו "תקועה" בבית משפט לענייני משפחה קרוב ל 6 שנים, ומגישה מעת לעת בקשות הנתמכות באישורים רפואיים חד משמעיים כמתואר לעיל, אך ללא הועיל  )
• בדרך כלל נפסק הפיצוי באופן גלובאלי עבור סך כל הנזק שנגרם. בקשר לנזקים עתידיים, שהם בגדר פועל יוצא ממעשה ההתרשלות, קיים קושי רב באומדנם, המבוסס על הערכות והשערות בדבר צפונות העתיד". לעתים היקפו של הנזק אינו ברור.

נזקי רכוש

• נזק רכוש משמעותו – פחת בערכו של רכוש או אבדנו הגמור. המושג "רכוש" כולל בחובו, הן את היתרונות המופקים בהווה והן את יסודות ההנאה העתידיים לצמוח מן הרכוש. העיקרון להערכת הנזק בנזקי רכוש הוא של השבת המצב לקדמותו ( כולל יסודות ההנאה העתידיים ). מטרה זאת ניתנת להשגה באחת משתי אפשרויות:

1. לפצות את הניזוק בשיעור ערך השוק של הנכס הנפגע אלמלא ניזוק ( במקרה של השמדת הנכס ), הקניית ההפרש שבין ערך השוק של הנכס לולא הפגיעה לבין ערך השוק שלו לאחריה ( במקרה שהנכס ניזוק ) וכן פיצוי בגין אבדן שימוש בהווה ובעתיד.

2. הענקת פיצוי לניזוק השווה לסכום ההוצאות שיש להשקיע, לשם השבת המצב הנכס הניזוק לקדמותו, היינו למצבו הטרום עוולתי – אם הנכס ניזוק, וכן פיצוי בגין אבדן שימוש בהווה ובעתיד.

3. הבהרה- משמעות המילה "נכס" בהקשר זה היא גם ולרבות, נכסי מקרקעין ונכסי מיטלטלין, ולרבות זכויות, מניות, כסף, סחורה, ציוד, וכיו"ב. 

פיצוי בגין נזק כלכלי: 

• נזק כלכלי משמעו פגיעה באינטרס כלכלי, חיסרון כיס שנגרם לניזוק כתוצאה מהתרשלות המזיק. "המונח נזק כלכלי טהור" מהווה כלי קיבול למגוון עצום של סיטואציות עובדתיות. החל מנזק שנגרם עקב מצג שווא או אמירה רשלנית וכלה בנזק עקב אבדן הזדמנות עסקית, קניה במחיר מופרז וכו'. מאחר והדבר כך, ברור כי לא ניתן להמציא כלל אחד לכל המקרים ויש לבחון כל מקרה לגופו. כל מקרה ונסיבותיו. 
• אחת הבעיות הכרוכות בהטלת חבות עקב גרימת נזק כלכלי גרידא, היא בעיית הנזק העקיף. היינו הנזק שנגרם לצד שלישי כתוצאה מהפגיעה הישירה בניזוק. דוגמא: המפרנס הוא הנפגע הישיר, התלויים, ילדיו ושאר התלויים בו הם ניזוקים עקיפים שנזקם הכלכלי מתבטא בסיכול זכותם למזונות. קושי בהכרה בעילת תביעה של נפגע עקיף בגין נזק כלכלי במקרים אחרים, הוא בסכנה שהכרה כזאת תביא להטלת חובה כלפי מספר בלתי מוגבל של אנשים ולמספר עצום של תביעות. מצב זה ישתק את חיי המסחר.

• כושר ההשתכרות נחשב לנכס, ובגין אבדנו על המזיק לפצות את הניזוק כדי להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו. אבדן כושר ההשתכרות יכול שיהיה מלא ויכול שיהיה חלקי. כמו כן, אבדן כושר ההשתכרות מתייחס הן לעבר והן לעתיד. כדי לקבוע מהו אובדן כושר ההשתכרות, יש לברר מה הייתה השתכרותו ומה היה כושר השתכרותו ( לרבות עודף כושר השתכרות באם היה כזה ) של הניזוק – לולא נפגע. בדרך כלל מתייחס ראש פרק זה לנכות, ( ואפשר שרשלנות שיפוטית, כמו כל רשלנות אחרת, תגרום לנכות שתפגע בכושר ההשתכרות, למשל, נכות נפשית. חישוב האבדן מורכב ומצריך לעתים מומחי ראיית חשבון, כלכלה, רופאים וכיו"ב.