רשלנות שיפוטית

כיום, אין חולק על כך שבישראל ניתן להגיש תביעות אישיות נגד שופטים ואישי ציבור במקרים של רשלנות עובד ציבור  או רשלנות שופטים.

הגשת תביעות אישיות נתאפשרה בשנת 2001 בפסק דין פרידמן, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב של שלושה שופטים בראשות כבוד השופט זיילר, אז- נשיא בית המשפט המחוזי. בהמשך ניתנו פסקי דין נוספים ובהם חויבו באופן אישי, עובדי ציבור ושופטים, לפצות אזרחים להם העניקו שירותים רשלניים. חומר רב בנושא רשלנות בית משפט מצוי באתר www.ganoradv.co.il .

השאלה היא, האם בנוסף או במקום ניתן להגיש תלונה למשטרה בגין אותה רשלנות של השופט או עובד הציבור. מעשה רשלני יכול להיחשב לעבירה פלילית אם הוא כולל בתוכו את היסוד הנפשי, בדומה לכוונה הפלילית. אם מישהו דוחף בטעות, שלא בכוונה, בטעות מישהו אחר, זו איננה עבירה פלילית. מאידך אם אותה דחיפה נעשתה מתוך כוונה לפגוע, הרי זו עבירה של תקיפה.

ישנו מצב ביניים, שבו הדוחף אמנם לא התכוון ממש לדחוף את הנפגע, ואולם הוא היה ער לאפשרות שהדחיפה שלו תגרום לנפגע נזק, ולמרות שהיה ער לכך, היה אדיש לתוצאה האפשרית של הדחיפה, כלומר- לפגיעה.

כולנו זוכרים את המקרה המזעזע שאירע לאחרונה, שבו פגע נהג בילדה שהייתה על מעבר חצייה, וגרם לה להישאר לכל חייה לצמח. אותו נהג קיבל עונש של 1,000 ₪ קנס ועוד מספר שעות של עבודה לטובת החברה. כולם היו מזועזעים מהעונש הקל ומהתוצאה האפשרית של נזק אדיר לחברה, כתוצאה מהמסר של העדר עונש על עבירות קשות.

השופטת שגזרה את העונש הייתה ערה, ללא ספק, לקלות הבלתי נסבלת של העונש שגזרה. ואולם, למרות שהייתה ערה לכך, הייתה אדישה לתוצאה האומללה האפשרית של נזק לחברה, ולמשפחתה של הילדה שנפגעה. לדעת כותב המאמר, שופטת זו הייתה רשלנית. היא גרמה נזק. היסוד הנפשי, של מודעות לתוצאות פסק הדין שלה, אך עם זאת אדישות לתוצאה האפשרית ברור ואינו נתון בספק.

האם ניתן להגיש תלונה במשטרה נגדה, והאם המשטרה תוכל להעמידה לדין פלילי?

להלן סעיף החסינות הפלילית של שופט:

סעיף 34כ לחוק העונשין: (חסינות שיפוטית מפני אחריות פלילית )

"נושא משרה שיפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו".

למרות החסינות כמתואר בסעיף הנ"ל כותב המאמר משוכנע כי ניתן להגיש תלונה ולהביא את השופטת  לדין. להלן ההנמקות:

1. לפי הסעיף הנ"ל השופטת איננה אחראית "למעשה שעשתה במילוי תפקידיה השיפוטיים". לקחת אדם שלמעשה הרג אדם אחר, ולהטיל עליו 1,000 שקל קנס, זה איננו מעשה "שיפוטי". תפקידיה השיפוטיים של השופטת הם לשפוט, ולהטיל עונשים על פי הנורמות השיפוטיות הקיימות. 1,000 שקל קנס, זה איננו "שפיטה". זה אולי פרס, מתנה, חנינה, שחרור, הכל חוץ משפיטה. לפיכך מקרה כזה לא יכול להיחשב למעשה שפיטה שחלה עליו החסינות.
2. המעשה, גזר הדין של השופטת, מהווה רשלנות קיצונית, רבתי, שהדעת איננה סובלת. לא ייתכן שעל מעשים כאלו תחול החסינות.