עו"ד גנור איננו עוסק עוד בנושאי האתר, והוא מוגש לקוראים כמידע בלבד, שאיננו מעודכן.

רשלנות שיפוטית

רשלנות שופט | רשלנות עובד ציבור

עורך דין ונוטריון אורי גנור
אורי גנור עו"ד ונוטריון

שלח פנייתך



 











>>   הבדל בין שרות גרוע - לרשלנות
  1. אין ספק שאזרחים רבים אינם מרוצים מהשרות של המערכת המשפטית בישראל. בעיקר אמורים הדברים לגבי הסחבת הארוכה של הדיונים. מהיום שמוגש הליך ועד שהוא מסתיים חולפות לעתים שנים רבות. מהיום שמוגשת בקשה קצרה, תמציתית, לצו מניעה זמני, חולף לעתים זמן רב עד שניתנת ההחלטה באותה בקשה זמנית. בין ישיבת הוכחות אחת לשנייה עובר זמן רב. לעתים חודשים.לעתים שנים. כשמגיע מועד הדיון הבא, שוכחים השופטים ועורכי הדין מה היה בישיבה הקודמת, שהתקיימה לפני זמן רב. גם אם ירעננו הצדדים את זכרונם מהפרוטוקול, עדיין, רוח הדברים, הקשרם, הדקויות הקטנות והחשובות, התבטאויות השופט בעלפה, ( שלא לפרוטוקול ), כל אלו נשכחים.
  2. כשמגיע השופט לכתוב את פסק הדין, לעתים אחרי זמן רב מאז ששמע את העדים, קשה לו מאוד להיזכר בעדים ובהופעתם בפניו, ולכן קשה לו להתרשם מהם מבחינת מהימנותם. אפשר והעדים שהעידו ראשונים במשפט, הופיעו והעידו בפני השופט לפני תקופה של בין שנתיים לשמונה שנים. האם יכול שופט כזה לזכור את עדותם כאשר במקביל הוא שמע בתקופה זו עוד כמה מאות, אולי אלפי עדים? ובכל זאת, פסק הדין שינתן, חייב יהיה להישען, בחלק גדול של המקרים על מהימנות העדים. ( ויודגש היטב כי בערעור שמוגש על פסק הדין, אין ערכאת הערעור שוקלת אם טעה או צדק השופט שקבע ממצאים לגבי מהימנות העדים ). בהקשר של מהימנות העדים, לא מספיק לקרוא בפרוטוקול מה הם אמרו, אלא, כאמור, קביעת מהימנותו של עד נסמכת במידה רבה על ההופעה עצמה, והתרשמות השופט מהעד על פי חושיו. 
  3. אין ספק שמצב דברים זה איננו תקין. ואולם, המצב הבלתי תקין הזה איננו אומר שכל מי שיגיש תביעה כנגד המערכת, יזכה בה. 
  4. העניין דורש הבהרה. זה שהשרות אותו מעניקה המדינה גרוע אומר שהנורמה היא גרועה. שרות גרוע אפשר וינתן על ידי אורגנים נוספים של המדינה. נניח ששרותי הרווחה של המדינה גרועים. נניח ששרותי החינוך של המדינה גרועים. נניח ששרותי הכבישים והתשתיות של המדינה גרועים. כל ההנחות האלו מובילות לכיוון של מאבק ציבורי, חברתי ואולי חוקי לשינוי המצב. לשיפור הרמה. השרותים הגרועים האלו אינם אומרים בהכרח שהייתה רשלנות או שניתן לתבוע במקרה של שרות גרוע. הטענה כנגד תביעה שתוגש, תהיה משהו כמו "זה מה יש", תפעלו לשיפור המצב הקיים. לא דרך תביעה כנגד השופט, או כנגד המורה, או כנגד שר התשתיות.
  5. כלומר, לא כל האזרחים שקיבלו שרות גרוע, בלתי תקין, פוגע, יוכלו להצליח בתביעת פיצויים כל עוד אותו שרות גרוע, בלתי תקין ופוגע מצוי בנורמה הקלוקלת הקיימת. למשל, אזרח שהגיש תביעה, ופסק הדין בתביעה ניתן כעבור 3 שנים, מבחינת האזרח זה המון זמן. 3 שנים לבירור והכרעה בעניין משפטי, ( לעתים פשוט וקצר ) אין ספק שזה מוגזם. ואולם, אין לכאורה התרשלות של השופט, שכן הנורמה בארץ לבירור עניין משפטי, היא שזה תהליך של מספר שנים. לכן השופט פעל על פי הנורמה. זה שהנורמה הזו גרועה וצריך לשנות אותה, זה עניין למאבק ציבורי וחברתי כאמור לעיל, ולא עניין משפטי.
  6. מאידך, באותה דוגמא שבסעיף 5 לעיל, נניח שבמשפט הופיע עד אחד, הוגשו כמה מסמכים, הצדדים הגישו את הסיכומים שלהם וכעת ממתינים לפסק דינו של השופט. פסק הדין של השופט ניתן כעבור 3 שנים. כלומר התיק "שכב" על שולחנו של השופט, כאבן שאין לה הופכין, 3 שנים תמימות. כאן אפשר והמצב יהיה שונה. שופט שמשהה את כתיבת פסק הדין במשך 3 שנים לאחר שכל ההליך תם ונשלם, אפשר ויש לראותו כשופט רשלן. במקרה כזה, יתכן וניתן יהיה לתבוע את השופט ואו את המדינה כמעבידה שלו, בגין רשלנותו. אם ניתן לומר שזמן סביר ( הנורמה ) לכתיבת פסק דין היא מספר חודשים ( וגם זה לא תקין- אבל, זה נורמטיבי ), והשופט בדוגמא שלנו "משך" את זה 3 שנים, זוהי לכאורה התרשלות ויש מקום לתבוע בגינה אם ניגרם נזק. 
  7. לא ניתן לקבוע נוסחה אחידה או כללים ברורים לשאלה מתי אזרח היה קורבן של מערכת משפטית גרועה ומתי הוא היה קורבן של רשלנות של שופט. מה קורה למשל כאשר התובע חולה במחלה קשה?  נניח שהתובע תובע את הנתבע לשלם לו סכום כספי גבוה. תוחלת החיים של התובע, ככל שניתן לחזות אותה- אינה ארוכה. בכל מקרה, התובע חולה מאוד ומצבו הולך ומתדרדר. המשפט נמשך 3 שנים, למרות שהוגשו לשופט מסמכים רפואיים בדבר מצבו הקשה של התובע. כשניתן בסופו של דבר פסק הדין לטובת התובע, לאחר 3 שנים, התובע נפטר, או שמצבו הדרדר באופן כזה שהוא כבר איננו יכול להנות מפסק הדין. האם נאמר במקרה כזה,  שהשופט היה רשלן, בכך שלא הקדים וזירז את ההליך, ובכך שהיה אדיש למצבו החמור של התובע? או שמא נאמר שאין רלבנטיות למצבו הרפואי של התובע, כי משך זמן של 3 שנים להליך משפטי בישראל, זה זמן סביר?
  8. ההלכה הקיימת כיום איננה קובעת פרמטרים לאותו שיהוי בלתי מתקבל על הדעת, שיהווה את אותה רשלנות שעליה ניתן לתבוע. ואולם, ההלכה היא שהיכן שיש רשלנות קיצונית, מהותית- ניתן גם ניתן לתבוע ולפצות על הנזקים.
  9. נראה לכותב המאמר, עו"ד אורי גנור, שהמגמה הזו לאפשר לאזרחים תמימים שהפכו להיות קורבנות שבויים של המערכת, הולכת ומתפתחת. כשכותב המאמר כותב "קורבנות שבויים", הסיבה היא שמי שנמצא בעיצומו של הליך, נגרר ונסחב שנים, אין לו כלים לזרז את עניינו. הוא לא יכול לתבוע את השופט כאשר ההליך שלו נמצא בעיצומו. כאשר הוא ממתין לפסק דין. הוא איננו יכול גם "לפרוש" באמצע, שכן הצד השני יבקש הוצאות משפט או פסק דין לטובתו. לכן הוא לכוד. שבוי. 
  10. עוד נראה לכותב המאמר, שבמקרים מסוימים, דוגמת אנשים החולים במחלה קשה, לגביהם גם שיהוי קצר, בתוך גבולות ה"נורמה", אפשר יהיה לתבוע בגינו. אותו הדין לגבי הליכים בנושאי משפחה, ( כשהדיון בעניינם של קטינים מתמהמה, עד שניתן פסק הדין, הקטינים הפכו להיות בגירים והנזק הוא בלתי הפיך ) עינויי דין במשפט הפלילי, ( פרט לעינוי הדין עצמו, במקרה שנאשם נשלח לכלא ומנהל את ערעורו מהכלא, אם ההליך מתמהמה, ובסופו מזוכה האסיר אזי יצא שסתם ריצה עונש מאסר והנזק הוא אדיר ), מקרים של החלטות מינהליות מעין שיפוטיות שמתארכות, ( למשל סמכות הנמסרת לשר הפנים להאריך את המועד להגשת תביעה לועדה המקומית לתכנון ובניה בגין ירידת ערך דירה בגלל התקנת אנטנות סלולריות ) ועוד מקרים רבים שלא פורטו כאן, לגבי כולם סבור כותב המאמר שגם שיהוי "רגיל" ( קצר כביכול ) שהיה לא רשלני, הופך להיות רשלני בגלל מהות הנושא ואופיו. כל מקרה לגופו.