רשלנות שיפוטית

סעיף 35 לפקודת הנזיקין: ( רשלנות )

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות ; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

סעיף 8 לפקודת הנזיקין: (חסינות רשות שופטת )

"אדם שהוא גופו בית-משפט או בית-דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי."

סעיף 34כ לחוק העונשין: (חסינות שיפוטית מפני אחריות פלילית )

"נושא משרה שיפוטית לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו".

סעיף 7א (א) לפקודת הנזיקין: ( חסינות עובד הציבור )

"נזק" – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה" ;

"נזק ממון" – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים ;

"נכס" -  מקרקעין או מיטלטלין ;

סעיף 3 לחוק הנזיקין האזרחיים ( אחריות המדינה ), התשי"ב- 1952

"אין המדינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית ; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה"

חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו

סעיף 1א קובע את מטרת החוק: "להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". להלן רשימת הזכויות המוגנות בחוק הזה:

סעיף 2 כולל רשימת זכויות – "שמירה על החיים, הגוף והכבוד".

סעיף  3 : "שמירה על הקניין".

סעיף 4 : "הגנה על החיים, הגוף והכבוד.

סעיף 5 : "חירות אישית"

סעיף 6 : יציאה מישראל וכניסה אליה.